הרגעים הטראומתיים שלאחר תאונת דרכים הם מהרגעים המבלבלים והמלחיצים ביותר שאדם עשוי לחוות. תחושת ההלם, האדרנלין הזורם בגוף והפחד המשתק, משפיעים באופן ניכר על יכולת השיפוט וקבלת ההחלטות בטווח הזמן המיידי. אלא שדווקא ברגעים קריטיים אלו, לכל החלטה שתקבלו עלולה להיות השפעה ארוכות טווח על היכולת שלכם לקבל פיצוי הולם על הנזקים שנגרמו לכם.
במאמר זה, תמצאו מדריך פרגמטי וברור להתנהלות נכונה בהיבט הנזיקי לאחר תאונת דרכים, במטרה לצייד אתכם בידע ובכלים הדרושים לשמירה על זכויותיכם ברגעים המורכבים שלאחר האירוע.
ההיבט המשפטי
היות וקיים בלבול נרחב סביב הנושא, חשוב להבהיר נקודה מרכזית כבר עתה: תאונת דרכים אינה רק אירוע טראומטי, אלא גם אירוע משפטי רב-ממדי, שבו משתלבים שלושה היבטים משפטיים מרכזיים:
ההיבט הפלילי – במקרים מסוימים, במיוחד כאשר תאונת דרכים גורמת לפגיעות גוף משמעותיות, היא עשויה להפוך לאירוע פלילי לכל דבר ועניין. המשטרה בוחנת את נסיבות התאונה כדי לקבוע אם בוצעה עבירה, וכאשר מתגלה חשד לרשלנות חמורה – כמו נהיגה במהירות מופרזת, תחת השפעת אלכוהול או סמים, או במקרה חמור של הפקרה לאחר פגיעה – ייתכן שיוגש כתב אישום נגד הנהג האחראי. במקרה כזה, העונשים יכולים להיות חמורים ולכלול שלילת רישיון, קנסות כבדים ואף מאסר בפועל, בהתאם לחומרת המעשה ולתוצאות התאונה.
מעבר להשלכות האישיות על הנהג, מדובר גם במסר חד-משמעי מצד רשויות החוק: נהיגה או התנהלות המקימים אחריות פלילית אינם נתפסים כטעויות "תמימות", אלא כהתנהגויות מסוכנות שדורשות אכיפה והרתעה.
היבט האזרחי – נזקי רכוש – נזקי רכוש הם אחד ההיבטים המרכזיים בתאונות דרכים, וזה בדיוק המקום שבו נכנס לתמונה הביטוח המקיף או ביטוח צד ג' שרכשתם. כאשר תאונה גורמת לפגיעה ברכב או ברכוש אחר, ניתן לתבוע פיצוי מחברת הביטוח של הנהג האחראי, אך לשם כך יש צורך להוכיח מי אחראי לקרות התאונה. במקרים שבהם האחריות ברורה, כמו פגיעה מאחור ברכב שעמד ברמזור אדום, תהליך קבלת הפיצוי יהיה לרוב פשוט יחסית. אך כאשר יש מחלוקת בין הצדדים, התהליך עשוי להיות מורכב יותר ולדרוש חוות דעת של שמאים, עדויות וראיות תומכות.
אם התאונה נגרמה באשמתכם, הביטוח שלכם יכסה את הנזק שנגרם לצד השני, בהתאם לתנאי הפוליסה והשתתפות עצמית שתידרשו לשלם. חשוב לזכור שתביעות ביטוח עשויות להשפיע על תנאי הפוליסה שלכם בעתיד, ולעיתים יובילו לעלייה בפרמיה החודשית. לכן, לפני שמגישים תביעה, כדאי לבדוק אם הנזק מצדיק זאת מבחינה כלכלית.
היבט האזרחי – נזקי גוף – מבין כלל ההשלכות המשפטיות של תאונת דרכים, הפגיעה הגופנית היא ללא ספק המשמעותית ביותר, שכן היא מערערת את המערכת הבסיסית והחיונית ביותר לתפקודו של האדם בעולם – הגוף והנפש.
מעבר לכאב הפיזי, הנפשי וההשלכות הרפואיות, פגיעה בתאונת דרכים עלולה לפגוע ביכולתו של הנפגע לתפקד, להתפרנס ולנהל חיים עצמאיים, תוך שהיא משאירה חותם ארוך טווח על אורח חייו ועל חיי משפחתו.
על כן, מתוך הבנה כי תאונות דרכים הן מציאות בלתי נמנעת וכי אין להותיר את הנפגעים להתמודד לבדם עם השלכותיהן הקשות, נחקק חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, אשר נועד לספק לנפגעים רשת ביטחון סוציאלית וכלכלית, ולוודא כי יקבלו את השיקום והתמיכה הנדרשים, ללא קשר לשאלת האשמה בתאונה.
בניגוד לנזקי רכוש, שבהם יש צורך להוכיח מי אחראי לתאונה, כאשר מדובר בנזקי גוף חל עיקרון האחריות המוחלטת. המשמעות היא שכל אדם שנפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצוי מלא על נזקיו הגופניים והנפשיים, גם אם היה האחראי הבלעדי לתאונה.
כך למשל, נהג שעבר באור אדום וגרם לתאונה עדיין יהיה זכאי לפיצוי בגין נזקי הגוף שלו, כל עוד האירוע עומד בהגדרת "תאונת דרכים" לפי החוק ולא חלים עליו חריגים (כמו למשל תאונה שנגרמה במכוון או תאונה שנגרמה כתוצאה משימוש לא חוקי ברכב).
גישה זו, משקפת תפיסה חברתית עמוקה, לפיה ההתמודדות עם פגיעות גוף אינה יכולה להיות מותנית בדיונים משפטיים על אחריות ואשמה. במקום זאת, היא מבטיחה מענה מהיר ושוויוני לכל מי שנפגע, כך שיוכל לשקם את חייו ולחזור לתפקוד בצורה המיטבית האפשרית.
בישראל, הפיצוי לנפגעים משולם על ידי חברת הביטוח שביטחה את הרכב בביטוח חובה. הפיצוי כולל, בין היתר:
- הוצאות רפואיות – לרבות טיפולים, ניתוחים, שיקום, תרופות, ועזרים רפואיים.
- הפסדי שכר ואבדן כושר השתכרות צפוי בעתיד – פיצוי על ימי מחלה, אובדן כושר עבודה, ופגיעה פוטנציאלית בהשתכרות העתידית.
- פיצוי בגין נזק לא ממוני – כגון כאב וסבל, בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו לנפגע.
- הפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות – במקרים שבהם הנפגע מאבד את יכולתו לעבוד ולצבור זכויות פנסיוניות.
- עזרת צד ג' – אם הנפגע נדרש לסיוע יומיומי בשל פציעתו, לרבות מטפל או עזרה בביצוע פעולות בסיסיות.
הוכחת התאונה – המשוכה הראשונה
בעולם אוטופי, חברת הביטוח שולחת לכם באופן מיידי את כל הסיוע לו אתם נדרשים בעקבות אירוע התאונה, כאילו חיכתה רק לכם, אך המציאות אינה יכולה להיות רחוקה יותר. הכלל הידוע לפיו 'המוציא מחברו – עליו הראיה' עומד בבסיס ההתנהלות מול חברת הביטוח (ובבית המשפט) ומשמעותו הפשוטה היא כי מי שדורש פיצוי –עליו בלבד הנטל להוכיח זכאותו, מא' ועד ת'.
בנסיבות אלו, כאשר הנכם עדיין בזירת התאונה (במידה ומתאפשר לכם), לפני שהמשטרה מגיעה, לפני שהאמבולנס אוסף אתכם ולפני שהנהג השני מתחיל לשנות את גרסתו – זה הרגע שלכם להתחיל במלאכת האיסוף.
בעידן הדיגיטלי, הטלפון החכם שברשותכם הוא כלי יעיל ביותר לשימור ראיות.
היות ורגע התאונה הוא רגע מכונן לשלושה היבטים משפטיים כפי שציינתי לעיל, המלצתי החמה היא לאסוף כמה שיותר ראיות מזירת האירוע, היות ובהחלט ייתכן כי תיזדקקו להן בהמשך, לא רק ביחס לשאלות הנזיקיות שיצופו בהתדיינויות המשפטיות הצפויות בעתיד, אלא גם לשאלות הפליליות.
על כן, בצעו את המלאכה בצורה יסודית. צלמו את הפרטים המלאים של כל הרכבים המעורבים ואת הנזקים שלהם, גבו פרטיהם המלאים של הנהגים והנוסעים המעורבים, צלמו את הזירה הרחבה יותר: המיקום המדויק, התמרורים הסמוכים, תנאי הדרך, מזג האוויר והראות, בררו האם האירוע צולם במצלמות אחד הרכבים המעורבים, ואף אם קיימות מצלמות רחוב בסמוך למקום האירוע.
תיעוד הפגיעות הגופניות הנראות לעין חיוני אף הוא. חבלות וחתכים עשויים להירפא תוך שבועות, אך התמונות שלהם מספקות עדות חזותית לחומרת הפגיעה, וכידוע לכם – תמונה אחת שווה אלף מילים, במיוחד באולם בית המשפט.
עדים לתאונה הם משאב קריטי נוסף שעלול להיעלם עם הזמן. עדים אובייקטיביים — אנשים שאינם מכירים אף אחד מהצדדים המעורבים — הם בעלי משקל מיוחד בהליכים משפטיים ועדותם נתפסת כאמינה במיוחד. על כן פעלו לגבות מהם פרטים מלאים בטרם יעזבו את הזירה.
תאונה עצמית: איך מוכיחים שהאירוע קרה?
כאשר מדובר בתאונת דרכים עצמית, כלומר תאונה שבה אין מעורבות של רכב אחר ואין עדים ישירים, הוכחת האירוע עשויה להיות אתגר, אך בהחלט אפשרית.
במצבים כאלה, הראיות האובייקטיביות משחקות תפקיד מרכזי. אחד האמצעים החשובים ביותר הוא תיעוד רפואי רציף. אם פניתם לקבלת טיפול רפואי בסמוך לאירוע ודיווחתם באופן עקבי על נסיבות התאונה (למשל, "החלקתי עם האופנוע" או "איבדתי שליטה על הרכב"), הדבר עשוי לשמש כראיה מהימנה.
בנוסף ראוי לזכור, כי תיעוד רפואי אינו משמש רק כהוכחה לעצם קיומה של הפגיעה, אלא גם כגורם המקשר בין אופי הפציעה לנסיבות התאונה הנטענות. כך, למשל, כאשר רשומות רפואיות מתעדות תלונות על כאבי צוואר, ניתן לזהות התאמה ברורה בין פגיעה זו לבין תאונת "צליפת שוט", שבה רכב המתנגש מאחור גורם לתנועה חדה של הראש והצוואר. הקשר בין סוג הפציעה לאופן התרחשותה מחזק את מהימנות התביעה ומסייע לביסוס ההוכחה להתרחשות התאונה.
עוד אמצעי חשוב הוא תיעוד מצולם – תמונות מזירת התאונה, נזקים לרכב או לתשתית, סימני בלימה על הכביש, ואפילו צילומי מצלמות אבטחה (אם קיימות באזור).
במקרים מסוימים, גם דו"ח גרירת הרכב או הגעת כוחות חירום למקום יכולים לשמש כראיות נסיבתיות, המעידות על עצם קרות האירוע.
לבסוף, עדות מפורטת ועקבית שלכם לאורך כל ההליך (בפני הרופא, הביטוח והגורמים המשפטיים) תסייע לבסס את אמינות התביעה – שכן, בהיעדר גורמים חיצוניים, העקביות שלכם היא מפתח מרכזי להוכחת התביעה.
ישנתן תביעות ללא ראיות נסיבתיות, אשר מתקבלות בסופו של דבר רק משום שבית המשפט מצא את התנהלותו הכוללת ואת עדותו של הנפגע כמיהמנות, על כן הקפידו לדבוק באמת שלכם בצורה מסודרת ואחראית בפני כל גורם עמו אתם באים במגע לאורך הדרך.
דו"ח המשטרה: המסמך הרשמי הראשון בתיק
כאשר מוזמנת משטרה לזירת תאונה, נוצר דו"ח תאונה רשמי המהווה מסמך בעל חשיבות משפטית רבה. השוטרים מתעדים פרטים חיוניים: זהות המעורבים, מיקום מדויק, תיאור ראשוני של האירוע, וכן ממצאים בשטח.
במהלך השיחה עם השוטרים, חשוב להיצמד לעובדות ולתאר את האירוע בצורה מדויקת, אך בה בעת לנקוט זהירות בניסוח ההצהרות. אמנם זכאותכם לפיצויים בגין נזקי גוף אינה תלויה באשמה, הודות לעיקרון האחריות המוחלטת המעוגן בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אך אמירות מסוימות עלולות להשפיע לרעה בהיבטים אחרים. כך, למשל, התבטאויות כמו "לא ראיתי אותו בכלל" או "אולי לא שמתי לב לתמרור" עשויות להתפרש כהודאה באחריות ולשמש לרעתכם, הן בתביעות רכוש מצד המעורבים האחרים והן במסגרת חקירת המשטרה. במקרים מסוימים, אמירות לא זהירות עלולות אף להוביל להחלטה על הגשת כתב אישום נגדכם. לכן, מומלץ להתמקד בעובדות הברורות ולהימנע מהשערות או מסקנות שיכולות לפגוע במעמדכם המשפטי.
ככל שלא הוזמנה משטרה לזירת האירוע, פנייה עצמאית לתחנת המשטרה והוצאת אישור משטרה היא פעולה חיוניות ביותר ונדרשת. אישור המשטרה מהווה אסמכתא משפטית כבדת משקל לכך שהתאונה התרחשה, מפרט את נסיבותיה, את המעורבים בה ואת פרטי כלי הרכב המעורבים.
מסמך זה אף נדרש לצורך הגשת תביעה לחברת הביטוח, הן במסגרת ביטוח החובה עבור נזקי גוף והן במסגרת ביטוח מקיף או צד ג' עבור נזקי רכוש. לכן, גם אם נראה כי מדובר באירוע קל, רצוי להגיע לתחנת המשטרה בהקדם האפשרי, בצירוף תעודות זיהוי רשמיות ופרטים מלאים אודות האירוע, להגיש תלונה ולקבל אישור משטרה רשמי, אשר יהווה נדבך קריטי בהמשך ההתנהלות מול הגורמים המשפטיים והביטוחיים.במקרה של תאונה עם נפגעים בחומרה קלה בלבד, ניתן גם להגיש דיווח באופן מקוון, באינטרנט.
בהנחה שהתנהלנו בצורה מסודרת וביססנו את היכולת להוכיח את עצם התרחשות אירוע התאונה, כי אז ניתן לעבור לשלב השני: הוכחת הנזק וסכום הפיצוי.
פנייה מיידית לקבלת טיפול רפואי
פנייה מיידית לקבלת טיפול רפואי אינה רק הכרחית מבחינה בריאותית, אלא משרתת גם את האינטרס המשפטי שלכם. מניסיוני, פגיעות רבות – במיוחד פגיעות ראש, חרדות פוסט-טראומתיות, פגיעות צוואר וגב – אינן מתבטאות במלוא חומרתן מיד לאחר התאונה, ובמקרים חריגים אף יכולות להופיע לראשונה מס' שבועות ואף חודשים לאחר אירוע התאונה!
כאשר נפגע תאונה מגיע לבית חולים או מרפאה מיד לאחר האירוע, נוצר רישום רפואי המתעד את הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הפגיעות. תיעוד זה הוא אבן יסוד בתביעת הפיצויים שלכם מול חברת הביטוח.
נפגעים רבים מדי בוחרים "לראות איך יתפתחו הדברים" ופונים לטיפול רק כאשר הכאבים מחמירים, ימים או שבועות לאחר התאונה. עיכוב זה יוצר "פער תיעודי" שחברות הביטוח מנצלות לטובתן, בטענה שהפגיעות אינן קשורות לתאונה, או שהפגיעה "הומצאה" יש מאין לצרכי פיצוי עתידי.
גם אם אכן חל עיכוב ברישום הפגיעה מסיבה מוצדקת ותמת לב לחלוטין, חברת הביטוח לא תפספס שום הזדמנות לטעון טענות אלו, והכל מתוך מטרה לצמצם עד כמה שניתן את חשיפתה לתשלום פיצויים.
על כן – פנייה מיידית לקבלת טיפול רפואי ראשוני ופירוט מלוא התסמינים היא חיונית. כאב קל בצוואר עשוי להתפתח לבעיה כרונית, סחרחורת קלה עלולה להיות סימן לפגיעת ראש, זרם קל ברגל עלול להתפתח לנזק נוירולוגי בלתי הפיך, והרשימה ארוכה. רופאים מתמקדים לעיתים בפגיעות החמורות והדחופות ביותר, אך מבחינה משפטית, כל פגיעה עשויה להיות משמעותית.
לאחר קבלת הטיפול הרפואי הראשונה, יש לפנות לרופא המטפל בכל פעם שזיהיתם לראשונה תסמין חדש, ע"מ שהתסמין המדווח יקבל ביטוי, גם כרונולוגי, במסמכים הרפואיים.
תיעוד רציף לכל אורך ההליך כמפתח להצלחה
בתיקי נזיקין, רציפות התיעוד הרפואי היא מרכיב קריטי. בית המשפט וחברות הביטוח מחפשים לראות קו ישיר וברור המחבר בין התאונה לבין הנזקים הנטענים. כל "חור" ברצף הטיפולים עלול להתפרש כחוסר קשר סיבתי או כהגזמה בחומרת הפגיעה.
אחת הטעויות הנפוצות שאני נתקל בהן היא הפסקת טיפול בשל שיפור קל במצב. מטופל חש שיפור מסוים ומפסיק את הטיפול הפיזיותרפי, רק כדי לגלות שבועות מאוחר יותר שהכאבים חזרו. חברת הביטוח תטען שהחמרה זו אינה קשורה לתאונה אלא לגורם אחר שהתרחש בתקופת ה"חור" הטיפולי.
לכן, העיקרון המנחה הוא פשוט: אם אתם חשים כאב או אי-נוחות, פנו לרופא ותעדו זאת. בקשו הפניות לטיפולים ולבדיקות נוספות אם אתם מרגישים שיש בכך צורך. רופאי משפחה רבים נוטים להמליץ על "מנוחה ונוגדי כאבים" כקו טיפול ראשון, אך אם הבעיה נמשכת, עמדו על זכותכם לבדיקות נוספות והפניה למומחים.
בנוסף לכך, חשוב לזכור כי התיעוד אינו מסתכם רק במסמכים רפואיים, אלא גם בשיקוף ההשפעה התפקודית של מצבכם הרפואי על חיי היומיום!
כך, למשל, אם נגרם לכם קושי תפקודי כלשהו – למשל, קושי בהליכה, חוסר יכולת להרים חפצים, קושי בעליית וירידת מדרגות או תלות בעזרת הזולת, וכו' – בקשו מהרופא לציין זאת באופן מפורש במסמכים הרפואיים. רישום מדויק כזה מחזק משמעותית את היכולת להוכיח את השפעת הפגיעה על חייכם.
חברות הביטוח: עסק כלכלי
טעות תמימה ונפוצה היא להניח שחברת הביטוח פועלת למענכם ולטובתם.
יש משהו כמעט מרגיע במחשבה שהמערכת מסודרת, שיש ביטוח חובה בדיוק למקרים כאלה, ושבסופו של דבר "יהיה בסדר". הרי בשביל זה משלמים פרמיות מדי חודש, לא? כדי שברגע האמת, יהיה מי שיעמוד לצידכם, ישלם לכם על ההפסדים, יכסה את ההוצאות הרפואיות ויאפשר לכם להשתקם בלי דאגות.
אלא שזה רחוק מאוד מהמציאות. חברות הביטוח הן גופים עסקיים לכל דבר ועניין, והמטרה שלהן איננה לדאוג לרווחתכם, אלא בראש ובראשונה למקסם את הרווחים שלהן.
כל שקל שיוצא מהכיס שלהן לטובת הפיצוי שלכם, הוא מבחינתן הפסד. לכן, הן עושות כל שביכולתן כדי לשלם כמה שפחות, לדחות תביעות בתירוצים שונים ולנצל כל טעות שתעשו כדי לצמצם את גובה הפיצוי.
אל תטעו – זו לא רמאות, זו פשוט שיטה.
לעיתים קרובות, משנודע לחברת הביטוח על התאונה (בין אם מכוח תביעות רכוש שהוגשו, או מכוח דיווח אחר), טכניקה נפוצה היא הצעת פיצוי מהיר ונמוך יחסית, בטרם מתגלה היקף הנזק המלא.
חברות הביטוח יודעות היטב שפגיעות רבות מתפתחות ומחמירות עם הזמן ולכן, הצעה מהירה של 10,000 ש"ח עשויה להיראות נדיבה מאוד לנפגע שטרם מודע לכך שפגיעתו תדרוש טיפול ממושך ותגרום לאובדן כושר עבודה.
בשיחות עם נציגי חברות הביטוח, יש לנקוט משנה זהירות. כל שיחה עשויה להיות מוקלטת ולשמש כראיה בהליכים עתידיים. הימנעו מהצהרות כמו "אני מרגיש הרבה יותר טוב" או "זה סתם כאב קל".
תיאורים מסוג זה, גם אם נאמרו בהיסח הדעת או מתוך נימוס, עלולים לחזור אליכם כבומרנג.
אלא ששיחות עם חברות הביטוח לא בהכרח מתגשמות כשיחה נעימה שבה מציעים לכם 10,000 ש"ח. לעיתים רבות, מעבר לקו ממתין לכם חוקר של חברת הביטוח, שאולי מזדהה כחוקר מטעם חברת הביטוח ואולי לא, ומטרתו היא אחת – להשיג מכם נתונים שיחלישו את תביעתכם, וכל האמצעים כשרים.
כך, למשל, החוקר יכול להזדהות כנציג שעורך סקר מטעם הסתדרות העובדים ולנהל איתכם שיחה נעימה במשך 15 דקות. החוקר לא ישאל אתכם ישירות אם חזרתם לעבודה, הוא פשוט ינסה לגרום לכם לספר על שגרת היום-יום שלכם, ורק במידה ולא יקבל את מבוקשו, ייתכן כי ישלוף מעיין שאלה כמו "…אני מבין שחזרת לשגרה? כל הכבוד!…"
ומכאן כמובן, הדרך לקיצוץ הפיצויים שלכם קצרה מאוד.
"מוקשים" ממין זה (וזהו קצה הקרחון), הם אחת הסיבות המרכזיות להמלצתי הברורה לגשת לעורך דין מיד ובסמוך ככל הניתן לאירוע התאונה.
למה חשוב לפנות לעורך דין מוקדם ככל האפשר?
אחת הטעויות הנפוצות ביותר שאנשים עושים אחרי תאונת דרכים היא להמתין. הם מניחים שיש להם זמן, שחברת הביטוח תסייע להם, שהכל יתנהל על מי מנוחות. הם חושבים לעצמם: "אני אתחיל את התהליך לבד, ואם יהיו בעיות, אפנה לעורך דין", אבל המציאות מוכיחה פעם אחר פעם שדווקא החלק הראשון של התהליך הוא הקריטי ביותר.
בשלב הזה, כשהעניינים עדיין טריים, כל טעות קטנה – משפט שאמרתם בטעות לחוקר הביטוח, מסמך ששכחתם להגיש בזמן, ביקור רפואי שדחיתם – עלולה להפוך לכלי בידיה של חברת הביטוח כדי להפחית את הפיצוי שמגיע לכם.
חברות הביטוח יודעות היטב שאנשים שלא מלווים בעורך דין נוטים לעשות שגיאות, ולכן הן מנסות לנצל את חוסר הידע שלהם, להטעות אותם ולגרום להם לקבל הצעות נמוכות בהרבה ממה שמגיע להם באמת.
כשאתם פונים לעורך דין כבר מהשלב הראשון, אתם לא רק מגנים על עצמכם – אתם גם מונעים מעצמכם מתח, בלבול והתמודדות מיותרת עם מערכת מסובכת.
עורך דין טוב ידריך אתכם מה לעשות, איך לתעד, איך לתקשר עם הרופאים, מה לא לומר לחברת הביטוח, ואיך להימנע ממלכודות שיפגעו בכם בהמשך.
במקום לנסות להתמודד לבד עם משהו שאתם לא מכירים, אתם יכולים לדעת שיש לכם לצידכם מישהו שמכיר את המערכת מבפנים, שמבין איך היא פועלת, ושיודע איך לדאוג לכך שתצאו עם הפיצוי המקסימלי שמגיע לכם.
ההבדל בין מי שפונה לעורך דין מהשלב הראשון לבין מי שמגיע מאוחר יותר הוא עצום. נפגעים שמלווים בייעוץ משפטי כבר מההתחלה מקבלים פיצוי גבוה בהרבה, מצליחים לשמור על התיק שלהם חזק ויציב, ולא נאלצים להתמודד לבד עם בירוקרטיה מייאשת ושיטות של חברות הביטוח שנועדו להוציא מהם הודאות מזיקות.
מתי מגישים תביעה לבית המשפט?
מועד הגשת התביעה הוא שלב מהותי בתהליך, ויש לו חשיבות אסטרטגית. ככלל, תביעת פיצויים בגין נזקי גוף מתאונת דרכים מומלץ להגיש רק לאחר שהנזק התייצב, כלומר, כאשר ניתן להעריך בצורה מדויקת את השלכות הפגיעה על מצבו הרפואי והתפקודי של הנפגע.
במרבית המקרים, תקופת ההתייצבות אורכת כשנה ממועד התאונה, ולעיתים אף יותר, תלוי באופי הפציעה. במהלך תקופה זו, מתבצע מעקב רפואי, ובמידת הצורך – הליכי שיקום או טיפולים נוספים.
רק כאשר נחזה כי מצבו של הנפגע הגיע ל"מצב רפואי יציב" (כלומר, שאין צפי לשיפור משמעותי או להחמרה נוספת) וניתן לאמוד באופן מהימן את הנכות הצמיתה שנותרה לו, אם בכלל, ואת השפעתה על תפקודו העתידי, ניתן ורצוי להגיש את כתב התביעה לבית המשפט.
הגשת תביעה מוקדמת מדי עלולה לפגוע בגובה הפיצוי, שכן טרם ניתן לדעת אם הפציעה תותיר מגבלות קבועות או אם היא תשתפר או חלילה תחמיר עם הזמן. מנגד, אין להמתין יתר על המידה, שכן חלות תקופות התיישנות (בדרך כלל 7 שנים ממועד התאונה). לכן, השלב האידיאלי להגשת התביעה הוא לאחר התייצבות הנזק, אך תוך שמירה על רצף תיעוד רפואי והערכות מוקדמות עם עורך דין כדי לוודא שכל ההיבטים נלקחים בחשבון.
מה קורה לאחר הגשת כתב התביעה?
לאחר הגשת התביעה, מתחילים בבירור הסוגיות השנויות במחלוקת בין הצדדים, עליהם לא ניתן היה לגשר בטרם הגשת כתב התביעה, לרבות בירור היקף הנזק והנכות הרפואית.
בית המשפט ממנה מומחה רפואי אובייקטיבי בתחום הפגיעה, אשר תפקידו להעריך את שיעור הנכות שנותרה לנפגע בעקבות התאונה. קביעתו של מומחה זה היא קריטית, שכן אחוזי הנכות שנקבעים ישפיעו ישירות על חישוב גובה הפיצוי.
לאחר קביעת הנכות, מתחיל שלב ההערכה הכלכלית, שבו נבחנים ראשי הנזק המרכזיים שציינתי מוקדם יותר, בגינם נהוג לפצות, ובהם: הפסדי שכר, אובדן כושר השתכרות צפוי בעתיד, פגיעה בזכויות פנסיוניות, הוצאות רפואיות ושיקומיות, עזרת צד ג' (למשל, סיוע של בני משפחה או מטפל), וכן כאב וסבל – רכיב פיצוי שנועד לשקף את עוצמת הפגיעה והשפעתה על איכות החיים.
בסיום תהליך זה, ולאחר דיונים בין הצדדים, מתגבש סכום הפיצוי שאותו מחויבת חברת הביטוח לשלם לנפגע, בין אם במסגרת הסכמה או בפסק דין של בית המשפט.
מטרת הפיצוי היא להחזיר את הנפגע, ככל הניתן, למצב הכלכלי והתפקודי שבו היה טרם התאונה – או לכל הפחות, להבטיח לו רשת ביטחון כלכלית שתסייע לו להתמודד עם השלכות הפגיעה לאורך השנים.
תשלום תכוף – רשת ביטחון כלכלית לנפגעים
תהליך התביעה בגין נזקי גוף עלול להימשך זמן לא מבוטל, ולעיתים הנפגע מוצא עצמו במצב כלכלי קשה עוד בטרם קיבל את הפיצוי הסופי. לשם כך, חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מאפשר לנפגעים להגיש בקשה ל"תשלום תכוף" – מקדמה כספית מחברת הביטוח, שנועדה לסייע להם לכסות הוצאות שוטפות עד להכרעה בתביעה.
תשלום זה מיועד בעיקר עבור נפגעים שסובלים מפגיעה חמורה ואיבדו את יכולתם לעבוד, וכן לכיסוי הוצאות רפואיות, סיעודיות, שיקום ועזרה יומיומית. הבקשה לתשלום תכוף מוגשת לבית המשפט בליווי מסמכים רפואיים וכלכליים המוכיחים את הצורך הדחוף בתמיכה כספית.
חשוב להדגיש כי התשלום התכוף אינו מענק, אלא מקדמה על חשבון הפיצוי הסופי, ולכן בעת קביעת הסכום הסופי, ינוכו ממנו הסכומים ששולמו מראש. עם זאת, עבור נפגעים שמצויים בקושי כלכלי חמור בעקבות התאונה, מדובר בפתרון קריטי שמאפשר להם להתמודד עם התקופה המאתגרת מבלי להיקלע למצוקה כלכלית קשה.
תאונת דרכים כתאונת עבודה – זכויות מול ביטוח לאומי
כאשר תאונת דרכים מתרחשת במהלך העבודה, בדרך אליה או ממנה, היא עשויה להיות מוכרת גם כתאונת עבודה. הכרה זו פותחת בפני הנפגע אפשרויות תביעה נוספות, המזכות אותו בזכויות והטבות סוציאליות מגוונות מביטוח לאומי, במקביל לפיצוי שניתן לתבוע מחברת הביטוח של הרכב.
את התביעה הראשונית לביטוח הלאומי להכרה בתאונה כתאונת עבודה ותשלום דמי פגיעה, יש להגיש לכל היותר עד 12 חודשים מיום התאונה.
במקרה בו תאונת הדרכים הוכרה כתאונת עבודה, ניתן להגיש תביעה לדמי פגיעה מביטוח לאומי. דמי פגיעה משולמים לנפגע בגין אובדן כושר עבודה זמני, עד 91 ימים ממועד הפציעה, בהתאם לשכרו של הנפגע בשלושת החודשים שקדמו לתאונה.
אם לאחר תום תקופת דמי הפגיעה נותרה לנפגע נכות קבועה, הוא רשאי להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה. בהתאם לדרגת הנכות שתיקבע:
- נכות זמנית – נפגע עבודה שנקבעה לו דרגת נכות זמנית בשיעור של 9% ומעלה – זכאי לתשלום קצבה חודשית בהתאם לשיעור הנכות ועד לתום תקופת הנכות הזמנית.
- נכות צמיתה בשיעור של 9%-19.99% – הנפגע יקבל מענק חד-פעמי.
- נכות צמיתה בשיעור של 20% ומעלה – הנפגע יקבל קצבה חודשית קבועה, אשר גובהה נקבע בהתאם לשיעור הנכות ועל בסיס שכרו של הנפגע לפני אירוע התאונה.
יחד עם כל האמור, יש להבין כי קבלת פיצויים מביטוח לאומי משפיעה על סכום הפיצוי שמתקבל מחברת הביטוח של הרכב. חברת הביטוח רשאית לנכות מהפיצוי שהיא משלמת לנפגע את הסכומים שהועברו לו על ידי ביטוח לאומי, בהתאם לעיקרון של מניעת כפל פיצוי. המשמעות היא שאם לא מתנהלים נכון, ייתכן שהסכום הכולל שיקבל הנפגע יהיה נמוך מהפוטנציאל המקסימלי המגיע לו.
לכן, ניהול נכון של ההליכים מול ביטוח לאומי וחברת הביטוח הוא קריטי. חשוב לתכנן בקפידה את אופן הגשת התביעות, את סדר הפעולות, ואת הסנכרון ביניהן, על מנת למנוע קיזוזים מיותרים ולמקסם את הפיצוי הכולל.
אתם לא לבד
תאונת דרכים היא רגע משנה חיים. ברגע אחד, שגרת היומיום מתערערת, ואתם מוצאים את עצמכם מתמודדים לא רק עם כאב פיזי, אלא גם עם עולם חדש של בירוקרטיה, ביטוחים, חקירות, והליכים משפטיים.
זה יכול להיות מתיש, מבלבל, ובעיקר – לא הוגן. אבל בתוך כל הכאוס הזה – אתם לא לבד.
נכון, הזכויות שלכם לא ניתנות לכם במתנה. הן משהו שצריך לדעת לדרוש, להילחם עליו ולשמור עליו מכל משמר. לכן, עשו כל מאמץ להתנהל באחריות למען עצמכם ולמען העתיד שממתין לכם.
אני כאן.
עו"ד יובל בנימין.
**
הבהרה חשובה – אין במאמר זה משום ייעוץ משפטי
המידע המפורט במאמר זה נועד להעניק הכוונה כללית והבנה בסיסית של ההתנהלות לאחר תאונת דרכים, אך אין בו משום ייעוץ משפטי מחייב. כל מקרה הוא ייחודי ודורש בחינה פרטנית בהתאם לנסיבותיו הספציפיות. לכן, לפני קבלת החלטות בנוגע לזכויותיכם ולדרכי הפעולה האפשריות, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי ומוסמך, אשר יוכל לספק מענה מותאם אישית למקרה שלכם.