תאונות עבודה – לא רק פגיעה פיזית, אלא גם אתגר משפטי
תאונת עבודה עלולה לשנות את סדר החיים ברגע אחד. בין אם מדובר בפגיעה באתר בנייה, בהחלקה על רצפת המשרד, בכאב גב שהתפרץ בעת הרמת משא או בכל תאונת אחרת המתרחשת בזמן העבודה, או בדרך לעבודה או בחזרה הביתה, עשויה לזכות את העובד בהכרה מצד הביטוח הלאומי. אך מכאן והלאה, הדרך לקבלת פיצוי מלא ומקיף עלולה להיות רצופה מכשולים: משפטיים, בירוקרטיים ותפקודיים.
מעבר להיבט הבריאותי, תאונת עבודה מעלה שאלות עמוקות: מי ישלם על תקופת ההיעדרות? האם הנפגע זכאי לפיצוי נוסף מלבד מה שישולם על ידי הביטוח הלאומי? האם ניתן להטיל אחריות על המעסיק או על צד שלישי? והאם הנכות שהותירה הפגיעה מזכה בקצבה או במענק?
כדי להשיב על שאלות אלו – וכדי להבטיח שכל זכות תיאכף – נדרש ליווי משפטי מדויק שמכיר את המערכת לעומקה, מבדיל בין סוגי ההליכים ומוביל את הנפגע מתוך הבנה מלאה של המסלולים השונים.
הכרה בביטוח הלאומי – גם כשאין אשם
בשונה מתביעות נזיקין, שבהן יש להוכיח התרשלות של גורם מסוים, ההכרה בפגיעה כ"תאונת עבודה" על ידי המוסד לביטוח לאומי אינה מחייבת הוכחת אשמה או רשלנות מצד המעסיק. די בכך שהפגיעה אירעה "תוך כדי ועקב העבודה" – הגדרה שמקבלת בפסיקה פרשנות רחבה יחסית: החל מתאונות פיזיות ברורות, דרך התקפי לב ושבץ מוחי, ועד החמרת מצב רפואי קיים בשל תנאי העבודה. כל מקרה נבחן לגופו.
במילים פשוטות – גם פגיעה מקרית, כמו נפילה ממדרגה או תנועה לא נכונה במהלך העבודה, עשויה להיחשב כתאונת עבודה המזכה בזכויות ביטוחיות, גם אם אין בה כשלעצמה בסיס לתביעה אזרחית בגין רשלנות.
עם זאת, כדי שהביטוח הלאומי יכיר באירוע – נדרש דיווח מהיר, איסוף תיעוד מתאים, והצגת הקשר הסיבתי שבין העבודה לבין הפגיעה. כל טעות בשלב זה עלולה לגרור סירוב או עיכוב בהכרה – על כן חשוב לקבל ייעוץ משפטי עוד בשלב הראשוני, עוד לפני שמוגשת תביעה או נפתחת פנייה למוסד.
תביעה נזיקית – רק כאשר קיימת רשלנות
לעומת המסלול המשפטי מול הביטוח הלאומי ולעיתים קרובות ממש במקביל לו, ישנו מסלול של תביעה נזיקית – שמכוונת כלפי המעסיק או כל גורם אחר שהתרשל – ומחייבת הוכחת אחריות משפטית. כאן נדרשת הוכחה לכך שהפגיעה נגרמה כתוצאה ממחדל: תקני בטיחות שהופרו, ציוד לקוי, היעדר הדרכה, היעדר שילוט, או כל התנהלות רשלנית אחרת שהובילה לנזק.
חשוב להבין: לא כל מי שנפגע בעבודה יכול להגיש תביעה נזיקית. לעיתים אין רשלנות ממשית, ולעיתים קשה להוכיח אותה. עם זאת, כאשר כן מתקיימת עילה – הפיצוי עשוי להיות משמעותי בהרבה מזה שמעניק הביטוח הלאומי, שכן לא זו בלבד שהוא כולל רכיבים כמו כאב וסבל, הפסדי שכר עתידיים, הוצאות רפואיות, עזרת צד שלישי – בית המשפט אינו מוגבל בשום אופן לשיטות חישוב הנזקים של הביטוח הלאומיץ
עורך דין המתמחה בנזקי גוף יידע לנתח את נסיבות הפגיעה, להעריך אם קיימת עילת תביעה נזיקית, ולבנות תיק ראייתי שיכול לעמוד בבית המשפט. מדובר בתהליך שונה לגמרי מהטיפול מול הביטוח הלאומי – הדורש מיומנות ראייתית, שליטה בהוראות פקודת הנזיקין, הבנה מעמיקה של דיני הבטיחות – וכמובן – יכולת לתרגם את כל הראיות – לטיעונים משפטיים מנצחים בדרך לפיצוי מלא ומקיף.
מיצוי זכויות – השילוב הנכון בין המערכות
בפועל, רבים מהנפגעים מנהלים שני הליכים במקביל: מול הביטוח הלאומי לצורך קבלת דמי פגיעה, קצבת נכות או שיקום מקצועי, ומול המעסיק או צד שלישי לצורך פיצוי נזיקי. חשוב לדעת ששני ההליכים "מדברים" זה עם זה – והסכומים שיתקבלו מהביטוח הלאומי יקוזזו, באופן חלקי או מלא, מהפיצוי שייפסק בתביעה האזרחית.
משום כך, ניהול לא נכון של התביעה הביטוחית עלול לפגוע באפשרות לקבל פיצוי נזיקי הוגן – ולהפך. עורך דין המלווה את הנפגע משלב מוקדם יידע להנחות אותו כיצד לפעול, באיזה תיעוד להשתמש, מתי לפנות לוועדות הרפואיות, ומהם המועדים האידאליים להגשת כל אחת מהתביעות – כדי לא להחמיץ דבר, ולא לדרוך על מוקשים מיותרים.
ועדות רפואיות, נכות ועררים
לאחר שהביטוח הלאומי מכיר בתאונה, מתנהל הליך להערכת שיעור הנכות שנגרמה בגינה. מדובר בוועדות רפואיות מקצועיות, ולעיתים גם ערעורים על החלטותיהן. שיעור הנכות יקבע את אופי הפיצוי – מענק חד-פעמי במקרה של נכות נמוכה, או קצבה חודשית במקרים חמורים יותר.
אך גם כאן, השיח איננו רפואי בלבד: נדרשת היכולת להציג את המסמכים הנכונים, לתאר את המגבלות באופן משפטי מדויק, ולדעת מתי ואיך לערער על החלטה שגויה. בשונה ממטופל רגיל, נפגע עבודה מתמודד עם שיח שבו המילים, האבחנות והמונחים המקצועיים הם חומר הראיות – ועורך דין טוב יודע כיצד לתרגמם לפיצוי מקסימלי.
עורך דין או חברה למימוש זכויות?
רבים מהנפגעים סבורים בטעות כי די בשירותיה של חברה למימוש זכויות רפואיות לצורך התמודדות עם ביטוח לאומי, אך בפועל – ההבדל בין עורך דין לבין גוף פרטי בתחום הזה אינו הבדל סמנטי, אלא שאלה מהותית של סמכות, אחריות ויכולת אמיתית להשיג תוצאה.
רק עורך דין רשאי על פי חוק לייצג נפגעים בפני הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי – בין אם מדובר בוועדות לקביעת נכות רפואית ובין אם בוועדות לאי-כושר. יתרה מכך: רק עורך דין מוסמך רשאי להגיש בשמם עררים לבית הדין האזורי לעבודה – ולערכאות גבוהות יותר, לרבות בית הדין הארצי – כאשר מדובר בערעור על החלטות שרירותיות, מקפחות, או כאלו שאינן משקפות את מלוא היקף הפגיעה.
בפועל, דווקא במקרים הקשים יותר – ובמיוחד כשמדובר בתאונות עבודה – הביטוח הלאומי נוטה לגישה מצמצמת, ולעיתים קרובות יש הכרח לנהל מאבק משפטי של ממש לצורך הכרה בזכויות או הגדלת אחוזי הנכות. רק עורך דין מחזיק בסמכות המשפטית לכך, וחשוב מכך – מחויב לכללי אתיקה מחמירים, פועל תחת אחריות מקצועית מלאה, ונדרש לפעול תמיד לטובת הלקוח בלבד, בשקיפות, בנאמנות וביושרה.
בנוסף, יש לקחת בחשבון כי ייצוג משפטי על ידי עורך דין מבטיח שקיפות וסטנדרט מקצועי מחמיר. עורכי דין מחויבים לאתיקה מקצועית, מפוקחים על ידי לשכת עורכי הדין, ופועלים בהתאם להנחיות קפדניות בכל הנוגע לשכר טרחה ולתנאי הייצוג.
לעומת זאת, חברות למימוש זכויות אינן כפופות לאותם כללים, אינן רשאיות לייצג מול בית הדין לעבודה, ובמקרים רבים – מוגבלות אך ורק לשלב ההגשה הראשונית של הטפסים. כאשר ההליך מסתבך – והסטטיסטיקה מלמדת שזה קורה לעיתים תכופות – אותן חברות נסוגות מהזירה, והנפגע נותר להתמודד לבד או נאלץ להתחיל את כל ההליך מחדש, ולעיתים קרובות מידי, בשלב זה הפגיעה בפוטנציאל הפיצוי עלולה להיות בלתי הפיכה!
במערכת מורכבת כל כך כמו הביטוח הלאומי, שבה כל מילה עשויה להשפיע על תוצאה של מאות אלפי שקלים – הבחירה בעורך דין היא לא רק עניין של מקצוענות. זו בחירה מתבקשת ואחראית.